מגדירים את השאלה
בדיקת היתכנות אינה מסמך אחיד לכל פרויקט. היא מתחילה בהגדרת המטרה: פרויקט מגורים חדש, תוספת בנייה, שימוש מסחרי או מתחם להתחדשות עירונית. הגדרה מדויקת קובעת אילו מסמכים, בעלי מקצוע ובדיקות נדרשים.
בשלב הראשון מרכזים מידע קיים ומסמנים מידע חסר. ההפרדה בין עובדה, הנחה ושאלה פתוחה חשובה כדי שהחלטות ההמשך לא יתבססו על נתון שעדיין לא אומת.
- תכניות בניין עיר והוראות רלוונטיות
- רישום וזכויות במקרקעין
- מדידה ומאפייני המגרש
- תשתיות, גישה וסביבה
- מדיניות והנחיות של הרשות המקומית
משווים חלופות
לאחר הבנת המצב הקיים ניתן לגבש חלופות. כל חלופה נבחנת לפי התאמה תכנונית, מורכבות ביצוע, השפעה על הסביבה, היקף יועצים וסיכונים. המטרה אינה לבחור מיד את האפשרות המרשימה ביותר, אלא לזהות מסלול שניתן לקדם באופן אחראי.
חלופה טובה כוללת גם שאלות להמשך: אילו אישורים נדרשים, מה תלוי בגורם חיצוני, ומה צריך לבדוק לפני השקעת משאבים נוספת.
מסכמים החלטות ותלויות
תוצר מועיל של בדיקת היתכנות מציג את המסקנות, המגבלות, ההנחות והצעדים הבאים. כאשר קיימת אי־ודאות, יש לתאר אותה ולא להסתיר אותה בתוך ניסוח כללי.
הבדיקה היא נקודת פתיחה לקבלת החלטה, לא תחליף לתכנון מפורט או לאישור רשמי. עם התקדמות הפרויקט יש לעדכן את ההנחות בהתאם למידע חדש.